<h1>אהל מועד שער השבת דרך י"ג</h1>
<h2>דף ו.</h2>
מבואות שהן רחבים י"ו אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין הרי הן רה"ר לדעת רבותינו בעלי התוס' וכך הדין מבואות המפולשין לרה"ר וארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבן י"ו אמה הרי הן רשות הרבים גמורה היה אורכן מפולש לרוחב רה"ר אין זה רה"ר.
<h2>דף יא:</h2>
מקום מוקף ג' מחיצות גבוהות יו"ד ורחבן ד' ה"ז רה"י אלא שמד"ס צריך הכשר ברוח רביעית.
<h2>דף כב.</h2>
הדיר והסהר הרי הם כרה"י ופי' דיר וסהר מקומות שעושין לבהמות להטיל גללים לזבל השדות והרועה גודר שם מקום לדירתו וה"ז רה"י ואפי' יתר על בית סאתים מטלטלין בכולן.
דירה שתשמישה לאויר כסוכה בכרם שאין דירתה מחמת עצמה אלא לשמור הפירות הרי היא כקרפף.
חצר שלפני הבית ורחבה שאחורי הבתים בזמן שהוקף לדירה אם יתרה מבית סאתים הרי הוא כקרפף.
<h2>דף כג.</h2>
קרפף פחות מסאתים הרי הוא כמו רה"י ומותר לטלטל בכולו יותר מבית סאתים אם הוקף לדירה בידי אדם דינו ג"כ כרשות היחיד לא הוקף בידי אדם או שהוקף בידי אדם ולא הוקף לדירה פי' שאין ביתו סמוך לו קודם היקף ה"ז כגינה ופרדס לענין טלטול בתוכו ואם מחיצותיו גבוהות יו"ד דינו ככרמלית ואין מטלטלין בו אלא בד"א וכל דיני קרפיפות יתבארו בשער עירובין בס"ד.
<h2>דף כד.</h2>
חצר שלפני הבית ורחבה שאחורי הבתים בזמן שהוקף לדירה אם יתרה מבית סאתים הרי הוא כקרפף.
<h2>דף כו.</h2>
מחיצה הנעשית לצניעות אינה מחיצה גמורה ולפיכך מחיצה שעושין שם לנוח שם לשעה הרי היא כקרפף.
<h2>דף מג.</h2>
מי שנכנס בספינה קודם בין השמשות אע"פ שיצא כמה מילין מותר לירד כשיגיע לנמל ויש לו אלפים אמה מן המקום אשר פגע בו תחילה למטה (מעשרים) [מעשרה] ולעולם מותר לו לילך בכל הספינה, נצרך לנקביו והוא בוש מלעשות בספינה יורד ומרחיק עד שלא ישמעו קולו ושלא יראו פרועו שגדול כבוד הבריות שדוחה לאו דלא תסור ואחר חוזר למקומו אם ירצה, מי שקנה שביתה בשבת לא יצא אפי' למעל' מיו"ד טפחים, עבר ויצא לכשיגיע לנמל לא ירד שאין לו אלא ד"א משהגיע למטה מיו"ד ובין כך ובין כך מותר לו לילך בכל הספינה והטעם כתבנו בח"ג.
<h2>דף סז:</h2>
שני מקומות שהן כרמלית מותר לזרוק ולטלטל בין שתיהן ד"א ולא יותר.
<h2>דף עב.</h2>
אניה שמחלקין אותה לחדרים והיו שוכרין כל אחד בחדרו ושני ישראלים מוחלקין שם במקום פתן ישכרו מבעל הספינה קודם שיחלקו מקומות ידועים לשוכרים ואם לא שכרו מקודם אין שוכרין ממנו אלא השוכרים הם עיקר אא"כ יש רשות לבעל הספינה להניח שם כלים במה שהשכיר וצריך להתיישב בדבר זה דאפשר דאין מחיצות שעושין השוכרים אוסרות דאינן אלא לפי שע' כדי לאכול שם בצניעות.
<h2>דף עו.</h2>
חור שבין שתי חצירות אסור לכל א' להשתמש בו.
<h2>דף פד:</h2>
גג שבתוך יו"ד לרה"ר והוא למעלה מחצר [ובני] רה"ר משתמשין בו אסור לבעל הגג להשתמש בו מחצירו ואם עשה סולם קבוע הרי הוא מיוחד לו ומסלק הרבים ממנו.
<h2>דף פז:</h2>
חורי כרמלית אינם ככרמלית.
<h2>דף פט.</h2>
כלים ששבתו בתל אסור להניחם בתל גבוה יו"ד ורחב ארבעה שהוא בחצר היכא דלא עירבו אע"פ שאותן כלים שבתו בחצר ומותר לטלטלן בכל החצר וגזרו עליו משום תל שהוא ברה"ר.
<h2>דף צ:</h2>
ספינה מוקפת היא לדירה ואם דפנותיה גבוהות מיו"ד מותר לטלטל בכולה אפי' יתירה מבית סאתים, הפכה לזפתה אם יתירה מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד"א, הפכה לדור תחתיה מפני הגשם או מפני החום אפילו יתירה מבית סאתים מטלטלין בכולה ואפי' על גבה והוא שדפנותיה גבוהות מיו"ד.
<h2>דף ק.</h2>
דירה שתשמישה לאויר כסוכה בכרם שאין דירתה מחמת עצמה אלא לשמור הפירות הרי היא כקרפף.
